חיבוק תמידי |
הורים, בת, חתן ונכד קט. והטבע היה טוב אלינו כל כך: השמש שלחה את קרניה, אך לא מדי בחוזקה והרוח ליטפה את עורינו בעדינות רבה. ריח הפריחה היה משכר והאושר שהשתכן בנו היה זך וצלול, כעיניו של יונתן, נכדנו המתוק.
כשהבטתי בתמונה שבכותרת הרשומה, נזכרתי בשיר שכתבתי לבתי באוקטובר 2004.
הַנִּיחִי רֹאשֵׁךְ בְּחֵיקִי
הַנִּיחִי אֶת רֹאשֵׁךְ בְּחֵיקִי
וַאֲלַטֵּף אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה
אַרְגִּיעַ כָּל דְּאָגָה
אֲזַמְזֵם לָךְ שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן
עַל פֶּרַח יְפֵיפֶה וְקָטָן
שֶׁפָּרַח וְלִבְלֵב
לַמְרוֹת שֶׁנִּשְׁכַּח מִלֵּב
מִתַּחַת לְגֶשֶׁר חָרֵב
אֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּרִים
עַל יְפֵיפִיּוֹת וּדְרָקוֹנִים
מַכְשְׁפוֹת וְדֻבּוֹנִים
אַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ
לֶאֱגֹר כֹּחוֹת
לִקְרַאת הַבָּאוֹת
וּבְמֶרְחַק הַדּוֹרוֹת
נִשְׁמוֹתֵינוּ שְׁזוּרוֹת
אַחַת בַּשְּׁנִיָּה
אוֹהֲבוֹת
כל הזכויות שמורות ל- ilana.pa
[27.10.2004]