וְיָרֵחַ חִוַּרְיָן חָג עָל צִירוֹ
פְּעָמִים רַבּוֹת מִכְּפִי,
שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת.
שׁוּב עָלָה כּוֹכָב הַשַּׁחַר
נוֹשֵׂא שֹׁבֶל זִכְרוֹנוֹת
שְׁקוּפִים לַכֹּל, מִלְּבַדִּי,
כְּבֵדִים מִכְּדֵי שֶׁאֶשְׁכְּחֵם.
וַאֲנִי, שֶׁיִּחַלְתִּי לְהַלֵּךְ בִּדְמָמָה,
חוֹלֶמֶת אֶת שְׁבִיל הֶחָלָב
לְאֵין סְפֹר כּוֹכָבָיו, מַבֶּטֶת
בְּזִכְרוֹנוֹת מְעֻקָּרִים עַד זָרָא.
אילנה, רב כשרונך! גאה בך.
השבמחקתודה על שאת מקפידה להנעים את זמני!
נשיקות,
זכהלהלה
אהובה שלי
השבמחקהתגובות שלך מחממות את לבי !!
אילנה יקרה,
השבמחקיש זכרונות כבדים וקשים
הימים עוברים
והזכרונות חדים וכואבים
דבי
ימים ושנים חולפים, אולם הזכרונות נותרים עמוק בתוכנו.
השבמחקתודה שהגעת דבי יקירתי }{
דבי יקירתי, תודה על הדברים שאת כותבת. הרגישות שלך נוגעת בי.
השבמחק}{ }{