שיחה רגילה לגמרי עם בת משפחה הפכה למרגשת מאד עבורי, כששמעתי לראשונה בחיי, כי סבתי, אשר נספתה בשואה - כתבה שירים. באותו הרגע, חשתי את חיבוקה מבעד לערפל עשרות רבות השנים שחלפו.
מעולם לא זכיתי לקרוא לאיש "סבא" או "סבתא", והנה כעת, סבתא רוזה שלחה אלי סימן, בשורות העלומות אשר כתבה בזמנים נוראיים, על כוכבי מגן דוד צהובים שהיה עליה לתפור לה וליקיריה.
סבתא רוזה, אני אוהבת וזוכרת את דמותך. סבתא רוזה, אני כותבת כעת שורות מחווה אודות הכוכבים הצהובים. אני יודעת, כי שורותיי יגיעו אליך, כשם שאני אזכה לבסוף לקרוא את שורותייך שלך...
לזכר סבתי רוזה [רחל] גליק-וייס
מעולם לא זכיתי לקרוא לאיש "סבא" או "סבתא", והנה כעת, סבתא רוזה שלחה אלי סימן, בשורות העלומות אשר כתבה בזמנים נוראיים, על כוכבי מגן דוד צהובים שהיה עליה לתפור לה וליקיריה.
סבתא רוזה, אני אוהבת וזוכרת את דמותך. סבתא רוזה, אני כותבת כעת שורות מחווה אודות הכוכבים הצהובים. אני יודעת, כי שורותיי יגיעו אליך, כשם שאני אזכה לבסוף לקרוא את שורותייך שלך...
לזכר סבתי רוזה [רחל] גליק-וייס
כּוֹכָבִים
צְהֻבִּים
שְׁמַעְתִּיךְ קוֹרֵאת בִּשְׁמִי מִתּוֹךְ עֲרָפֶל
הַדּוֹרוֹת
וּפָתַחְתְּ לִי אֶשְׁנָב בַּזְּמַן לִרְאוֹת אֶת
הַמַּרְאוֹת
לָגַעַת
בַּשִּׁגָּעוֹן הַנּוֹרָא שֶׁל צִיּוּת וְיוֹם פְקֻדָּה
יַּקִּירַיִךְ אֵינָם עוֹד לְצִדֵּךְ וּבְדִידוּתֵךְ גְּדוֹלָה וּמָרָה
בְּיָד רוֹעֶדֶת הוֹתַרְתְּ מַזְכֶּרֶת כְּתוּבָה לַדּוֹר
הַבָּא
מִלִּים
וְשׁוּרוֹת הַמְּסַפְּרוֹת עַל כּוֹכָבִים צְהֻבִּים
שֶׁלֹּא יִפְסְחוּ וְיִמָּנוּ בְּכָל בֵּית מְזוּזָה, מְקָרְבִים קֵץ
כִּי אָבַד עוֹלָמֵךְ וּזְמַנֵּךְ כְּרִפְרוּף כַּנְפֵי הַפַּרְפַּר
וּבְטֶרֶם יִסָּגֵר הָאֶשְׁנָב, יָדֵךְ הוֹשַׁטְתְּ וְנִגְלָה לִי שִׁירֵךְ
אוֹ אָז הֵבַנְתִּי כִּי הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה עָלֶיהָ צָעַדְתְּ
הִיא דַּרְכֵּךְ הָאַחֲרוֹנָה, אַךְ לֹא אַחֲרִיתֵךְ
שִׁירָתֵךְ הַיָּפָה תּוּעֳבַר מֵעַתָּה וְאֶל קֵץ הַדּוֹרוֹת
כל הזכויות שייכות ל- © ilana.pa
25.03.09