אֶל הַיָּם בָּאָה, לִדְרֹשׁ מְצוּלוֹתָיו
לְהַטְבִּיעַ סוֹדוֹתֶיהָ בֵּין גַּלָּיו.
עֲקֵבוֹת רַגְלֶיהָ נוֹתְרוּ בַּחוֹלוֹת הָרַכִּים
רֶמֶז, אוֹת וְסִימָן לִרְגָעִים אֲבוּדִים.
וְהָיוּ סַלְעֵי הָהָר וּמִדְרוֹן הַבִּקְעָה
עֵדוּת אִלֶּמֶת לְמַסַּע חַיֶּיהָּ
וְצִפּוֹר שִׁיר תְּסַלְסֵל בִּגְרוֹנָהּ
אֶת סְעָרוֹת הָרֶגַע וְדִמְמַת הַשָּׁעָה.
בַּשָּׂדֶה פָּסְעָה יְחִידָה, גַּלְמוּדָה,
לִטְמֹן זְרָעֶיהָ בְּאַדְמָתוֹ הָרַכָּה
וְיָעִידוּ נִצָּנֵי דָּגָן בְּבוֹא יוֹמָם,
כִּי דִּמְעוֹתֶיהָ לֹא הָיוּ לְחִינָּם.
נכתב ב- 12.01.08