וּמַה, אִם הָיִיתִי אוֹסֶפֶת
אֶת כָּל הַמִּלִּים, שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ
וּמַנִּיחָה עַל אֶדֶן חַלּוֹנְךָ.
הַאִם הָיוּ חוֹלְפוֹת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
וְשָׁבוֹת וּמִתְדַּפְּקוֹת חַיְשָׁנִיּוֹת,
בְּטֶרֶם הָיָה הַחַלּוֹן נִפְתַּח ?
כל הזכויות שמורות ל- liana pa ©
יפהההההההה ורגיש ומרגש
השבמחקתודה על התגובה החמה, מקסימה שלי, :)
השבמחקאת מרגשת אותי
השבמחקששת
תודה ששת יקירי..גם לכתיבה שלך יש את אותה ההשפעה עלי !
השבמחקיום נפלא :)
אכן ציור פואטי של החשש
השבמחקמהחמצה. נוגע.
מכבית יקרה, המון תודה על מילותייך. הוחמאתי מאד
השבמחקואני שואל האם אפשר?
השבמחקכמו העץ שנפל ביער בלילה...
ואני אומרת.."ובכל זאת נפול נפל"
השבמחקתודה שהגעת עד אלי, אני אוהבת את התובנות שלך :)